בניית אתרים בניית אתרים Media4u

ביופסיות ערמונית

 
ביופסיות ערמונית מרובות בטכניקה טרנספריניאלית מושתתת טכניקת הברכיתרפיה 
Transperineal, Brachytemplate ultrasound guided saturation prostate biopsies

השימוש הנפוץ בבדיקת הדם לPSA הביא למהפך באופי החולים המאובחנים, ממצב בו מרבית החולים אובחנו בשלב מתקדם למצב בו הרוב המוחלט מאובחן כאשר המחלה מיקרוסקופית ולא נמושה באצבע. למעלה מ80% מהחולים המאובחנים בסרטן ערמונית מאוחנים כך בעקבות בדיקת הדם לPSA מעבר לגבולות הנורמה המקובלת. יחד עם זאת PSA איננו אבחנתי לסרטן הערמונית ורמות גבוהות שלו מהנורמה המקובלת, אמנם מעלים הסיכוי למצוא ממאירות, אבל קיימת אבחנה מבדלת עם מצבים שפירים שונים. כל עוד לא נגלה ונאפיין סמן ספציפי לסרטן הערמונית , תתבסס האבחנה על ביופסיה של הערמונית בלבד .

החל מאמצע שנות השמונים של המאה שעברה, בהם תואר לראשונה השימוש בעל קול, עם מתמר טרנס-רקטלי, התפתחה שיטת הביופסיות של הערמונית מונחית העל-קול. המחקר בשנים האחרונות התמקד במספר האופטימלי של דגימות הביופסיות אותן יש ליטול ובגישות השונות לביצוע הביופסיות:דרך החלחולת (טרנס-רקטליות) או דרך העור(טרנס-פרינאליות), תוך דיון ברגישות , סגוליות ותופעות הלוואי של כל אחת מהגישות.

איזו ביופסיה עדיפה לגילוי סרטן הערמונית- טרנסרקטלית או טרנספריניאלית ?

ראשית הסבר קצר לגבי השיטות השונות. בשתי השיטות נעשה שימוש במתמר האולטרא- סאונד לזיהוי הערמונית וגבולותיה וכן מרקמה וקביעת מידותיה. בגישת הביופסיה הטרנסרקטלית מחט הביופסיה מוחדרת דרך פי הטבעת , דרך רירית הרקטום לערמונית הסמוכה. גישה זו אינה מצריכה על פי רב הרדמה מלאה אלא אלחוש מקומי ומאפשרת נטילה של דגימות אמנם מרובות יחסיות אבל מוגבלות עקב הגישה דרך הרקטום לחלק קטן יחסי של הבלוטה. בגישה הטרנספריניאלית מוחדרת המחט דרך עור הפריניאום תוך כדי שימוש במכשור המשמש לאיכון מכשירי הברכיתרפיה לסרטן הערמונית . בשיטה זו המבוצעת תחת הרדמה נוטלים כמינימום מעל 30 דגימות ודרך הגישה מאפשרת נטילת דגימות למעשה נכל אזור ואזור של הערמונית מבלי כל הגבלה.

Takenakaמיפן בקבוצה של 200 גברים השווה פרוספקטיבית התועלת בין 12 דגימות טרנסרקטליות לטרנס-פרינאליות . בקבוצה של ערכי PSA בתחום האפור-הפרובלמטי שבין 4 ל-10 נ"ג למ"ל הם הדגימו יעילות רבה יותר בגישה הטרנספריניאלית במיוחד בדגימות מאזור המעבר והאזור הקדמי אותם לא ניתן לדגום היטב בגישה המקובלת הטרנסרקטלית.

נכון לתחילת העשור הנוכחי ניתן לומר אם כך שכאשר מדובר בביצוע סדרת הביופסיות הראשונה לחולה עם PSA מוגבר אין הוכחה חד משמעית ליעילות באחת משתי הגישות: טרנסרקטלית וטרנספריניאלית. בכל אחת מהן ישנן הוכחות שנטילת 12 דגימות מגלה יותר מחלה מאשר 6 ביופסיות. ערכים אלו מתיצבים כסטנדרט מקובל.ההחלטה באיזו גישה יש ליטול את 12 הדגימות טרם הוכרעה,אך רוב הביופסיות הניטלות בימינו הן בגישה הטרנסרקטלית שהשתרשה כקלה והמהירה ביותר.

לעומת זאת ישנה הסכמה גוברת המסתמכת על תוצאות קליניות, שכאשר מדובר בצורך בביופסיות חוזרות בשניה או בשלישית, יש מקום והיגיון לביצוע ביופסיות בגישה הטרנספריניאלית. גישה זו מאפשרת דגימות מהאזור הקדמי בבלוטה ובאזור המעבר הקשים עד בלתי אפשריים לגילוי בביופסיות הטרנסרקטליות. במיוחד כאשר דנים בערמוניות גדולות במיוחד. בעוד שביופסיות חוזרות בגישה טרנסרקטלית מגלים כ-20% מחלה הרי שבעבודתיהם של Moran וחבריו, ביופסיות חיוביות נתגלו ב38% מהגברים שהגיעו לביופסיה חוזרת עם סדרה אחת של ביופסיות תקינות, כאשר דוגמים בגישה הטרנספריניאלית.

סיבוכים של ביופסיות טרנס-רקטליות לעומת טרנס פריאליות:

עיקר ההבדל נעוץ בשימוש באנטיביוטיקה סביב הפעולה ובסיבוכים שלאחריה. לציין כי באופן גורף הביופסיות הטרנס-רקטליות מתבצעות תחת כיסוי אנטיביוטי דרך הפה ובזריקות לשריר/וריד, בעוד בביצוע ביופסיות טרנס-פרינאליות לא תמיד נעשה שימוש באנטיביוטיקה, שכן המחט חודרת את העור המחוטא ואילו בגישה הטרנס-רקטלית המחט חודרת את רירית הרקטום שבה חיידקי מעיים במספרים גבוהים.

לאחר ביופסיות טרנס רקטליות מדווח על סיבוכים משמעותיים המחייבים אשפוז ( אלח-דם-ספסיס קשה, דימומים המצריכים צריבה או טיפול אחר, מתן דם) ב1-2%. סיבוכים קלים מדווחים בשכיחות גבוהה בהרבה. המטוריה (דם בשתן) למשל עד 80%, דם בנוזל הזרע עד 30%. בהקשר לביופסיות טרנספריניאליות מדווחים על משרעת דומה של סיבוכים קלים אבל סיבוכים קשים של ספסיס למשל אינם מדווחים כלל. עבודה השוואתית רטרוספקטיבית אוסטרלית הציגה בקבוצה של כ 200 גברים 2.5% סיבוכים משמעותיים בגישה הטרנסרקטלית לעומת אפס אחוזים בגישה הטרנספריניאלית.

נקודה נוספת אותה יש לזכור היא כי מספר הביופסיות המוצע הנלקחות בגישה טרנסרקטלית עומד על 12-15 בעוד בביופסיות טרנספריניאליות נלקחות עשרות דגימות, בין כי מדובר בדרך כלל בביופסיות חוזרות וככל שעולים שמחזור הביופסיות נהוג לדגום יותר וכן כי הפעולה נעשית תחת הרדמה , ואינטואיטיבית הגישה היא ל"מקסם" את הדגימה לאור הסיכון ואי הנוחות שבהרדמה. יש לראות אם כך באור חיובי עוד יותר את העדר הסיבוכים המשמעותיים בגישה הטרנספריניאלית, למרות מספר הדגימות הרב הניטלות בהן. מאידך נצפו לא מעט אירועים של עצירויות שתן לאחר ביופסיות בגישה הפריניאלית ( עד 10% בחלק מהסדרות). לבטח יותר מהמדווח בגישה הטרנסרקטלית. לכך תורמת כנראה הנטיה לדגימה מרובה והצורך בהרדמה אזורית או כללית הידועה כגורם סיכון לעצירת שתן חריפה.

רשימת מאמרים ביבליוגרפיים:

Bott SRJ, Henderson A, McLartyE et al: A brachytherapy template approach to standardize saturation prostatic biopsy. BJU intern 629-630:93;2004.

Pinkstaff DM, Igel TC, Petrou SP et al: Systemic transperineal ultrasound guided template biopsy of the prostate: Three year experience. Urology 737-739:65(4);2005.

Takenaka A, Hara R., Hyodo Y et al: Transperineal extended biopsy improves the clinically significant prostate cancer detection rate: A comparative study of 6 and 12 biopsy core. Int. J. Urol 13:10-14,2006.

Takenaka A, Hara R, Ishimura T et al: A prospective randomized comparison of diagnostic efficacy between transperineal and transrectal 12-core prostate biopsy. Prostate cancer and prostatic diseases 11:134-138,2008.

Moran BJ, Braccioforte MH, Conterato DJ: Re-biopsy of the prostate using a stereotactic transperineal technique. J Urol 176:137601381,2006

Moran BJ, Braccioforte MH: Stereotactic transperineal prostate biopsy Urology 386-388:73(2);2009.

Miller J, Perumalla C, Heap G: Complications of transrectal versus transperineal prostate biopsy. ANZ J. Surg 75:48-50,2005.

עקב העיסוק רב השנים והמתקדם בנושא סרטן הערמונית בכלל כולל ביופסיות בגישות השונות ובברכיתרפיה כשיטת טיפול, יש בידי פרופ. מצקין הידע והנסיון וכמובן גם את הציוד הפרטי המתקדם הדרוש בבית החולים "אסותא" רמת החייל, לביצוע ביופסיות מתקדמות אלו. לציין כי פרופ. מצקין נקשר בהסכם למכון פתולוגי ולפתולוג בעל ידע וניסיון רב בשטח על מנת שאת כל הביופסיות שיילקחו על ידו יפענח פתולוג מנוסה אחד, בלי קשר למבטחים השונים ולהסכמים קיימים אחרים. כל זאת על מנת להבטיח את התוצר הטוב ביותר: ביופסיות מתקדמות ופענוח על ידי פתולוג מומחה בנושא.

באם הינך עומד לפני החלטה בדבר הצורך בביופסיה חוזרת לאחר ביופסיה תקינה בעבר,יש לשקול בכובד ראש גם את שיטת הביופסיה ולבחור בנכונה לאחר יעוץ מתאים.
 

סרטן הערמונית | ביופסיה | פרוסטטה| פרוסטטה מוגדלת| טיפול בסרטן הערמונית | ניתוח פרוסטטה | ביופסיה של הערמונית| בדיקת ביופסיה

Copyright 2001. All right reserved ©